אסטרטגיה - מהי באמת?

בעולם של בלבול גדול בהגדרה שהובילה את רובנו לחשוב שאסטרטגיה היא דרך פעולה ולכן אפשר לתכנן נכון ובכל זאת לא להצליח הגיע הזמן לנסח את המושג היקר הזה מחדש. מי שיבין את התיאוריה לעומקה ימצא שהפרקטיקה פשוטה להפליא ומבטיחה הצלחה.

מהי אסטרטגיה?
אסטרטגיה היא כלי לשנות את חוקי המשחק על מנת להבטיח ניצחון.

אסטרטגיה היא אם כן כלי לשנות את חוקי המשחק, על מנת להבטיח ניצחון (ולא דרך להתנהל בתוך חוקי המשחק הקיימים, כפי שהרוב חושבים. זה שייך לטקטיקה). אסטרטגיה טהורה מורכבת מארבעה פרקים:

קביעת מטרות אסטרטגיות.
קבלת החלטות אסטרטגיות.
קביעת חוקים אסטרטגיים.
הפעילות האסטרטגית.

מהן מטרות אסטרטגיות?

מטרות אסטרטגיות הן מטרות אשר השגתן חיונית להישרדות. מטרה היא אסטרטגית רק אם השגתה מבטיחה הישרדות ואי השגתה מבטיח כלייה. (או לפחות מגדילה דרמטית את הסיכון לכליה.)

הנה כמה דוגמאות:
ג'ימייל:
סביר להניח שרגע לפני שגוגל השיקו את ג'ימייל הם הבינו שאחת המטרות האסטרטגיות שלהם היא ששירות המייל החדש הזה לא יהפוך לפלטפורמה עבור ספאמרים (כפי שקרה ליאהו.)

זוהי מטרה אסטרטגית משום שהיה ולא תושג (כלומר, השירות יהפוך פלטפורמה לשולחי דואר זבל) אזי השירות יפגע באופן דרמטי עד כדי שקיימת סכנה להמשך קיומו.

מייקרוסופט והדפדפן:
כאשר אנשי מייקרוסופט הבינו שהאינטרנט הפך להיות זירה מכוננת עבור חברות תוכנה. כלומר המקום שיקבע האם חברת תוכנה תשרוד או לא. הם קבעו מטרה אסטרטגית לכבוש את עולם הדפדפנים שנשלט באותה עת על ידי נטסקייפ. ההחלטה הזו הייתה אסטרטגית משום שהיה להם ברור שהשגתה או כשלון השגתה ישפיעו על יכולתה של מייקרוסופט לשרוד.

מהן החלטות אסטרטגיות?

החלטות אסטרטגיות הן כמובן החלטות שיובילו להשגת המטרות האסטרטגיות. נשמע ברור, אלא שלאור המציאות המבולבלת, אנחנו חייבים להגדיר מחדש מהי החלטה (ומיד יתברר למה.)

החלטה היא בחירה ובחירה אפשרית רק:

באחד מבין שני דברים רצויים (או יותר) שאינם יכולים להתקיים יחד

או

בחירה באחד משני דברים לא רצויים (או יותר) שאחד מהם חייב להתקיים.

נחזור על זה שוב במילים אחרות משום שזה חשוב:

החלטה היא בחירה באחד מבין שני דברים טובים או בחירת הרע במיעוטו מבין כמה אפשרויות רעות.

נדגיש: בחירה בין דבר טוב לדבר רע אין בה כל החלטה. כל ייצור שפוי יבחר בטוב. (נשמע כל כך טריוויאלי ולמרות זאת אם תעצרו רגע ותחשבו על החלטות לכאורה שמישהו מוכר לכם "עשה" תגלו לרוב שהמקרה נופל דווקא תחת אי-החלטה.)

נמשיך עם הדוגמא של ג'ימייל מהסעיף הקודם (זכרו שאנחנו טרום השקתו): מצד אחד אנחנו רוצים חדירה מהירה של המוצר לשוק, כלומר, הורדת חסם ההצטרפות, מצד שני, אם ניתן ליצור חשבון בקלות הרי שהמערכת עשויה לשמש ספאמרים. גוגל בחרו לוותר על חדירה מהירה ולשמר את אי הפיכתו של השירות לפלטפורמה לדואר זבל (כאמור המטרה האסטרטגית.)

צריך להיזכר לרגע בתחושת הביטחון שיש לנו בראותנו מייל שהגיע ממשתמש ג'ימייל לעומת מיילים מיאהו, הוטמייל או אפילו וואלה כדי להבין שההחלטה הייתה נכונה. (את ההסבר איך הבחירה מונעת שימוש למשלוח דואר זבל נשאיר לפעם אחרת.)

מהם החוקים האסטרטגיים?

החוקים האסטרטגים הם בעצם התוצר החשוב ביותר של האסטרטגיה. עלינו להבין שתפקידה של האסטרטגיה הוא בעצם לגרום לכך שהאויב או המתחרה יאלץ לפעול בדיוק כמו שאנחנו רוצים ולא בדרך שונה. הכלי בעצם משמש אותנו לקבל שליטה על מישהו שקודם לכן לא הייתה לנו שליטה עליו. על מנת להשיג זאת, מסתבר ישנה רק דרך אחת – לכפות חוקים עלינו (הגורם היחיד שיש לנו שליטה עליו מלכתחילה). הגבלת מרחב הפעולה שלנו אל תוך מסגרת החוקים הללו היא שתאלץ את המתחרים לפעול כפי שאנחנו מצפים מהם.

ראשית כמובן עלינו להבין את חוקי המשחק הקיימים ואז לשנות אותם לחוקים שאנחנו רוצים. הנה דוגמא – כאשר נטסקייפ הוביל במכירת דפדפנים משום שהיה הכי טוב במחיר סביר החליטה מייקרוסופט לשנות את החוקים על ידי שכפתה על עצמה לחלק את הדפדפן שלה בחינם. חוקי המשחק השתנו. המחיר אינו פקטור יותר. מייקרוסופט השיגה שליטה על האפשרויות של נטסקייפ. לנטסקייפ הייתה רק אפשרות אחת – למות או למות (לחלק את הדפדפן בחינם עד שייגמר הכסף או לסגור מיד).

דוגמא אחרת להבהרת תפקידם של החוקים: בזמן המלחמה הקרה ומרגע שהיו טילים בליסטיים גרעיניים הבין קנדי שחוק המשחק הוא: 'הראשון שמצליח להפתיע את השני מנצח'. כדי לשנות זאת, צייד את הצוללות בטילים גרעיניים והוראה לירות אותם במידה שארה"ב הותקפה גרעינית. (קנדי כפה על עצמו ועל מפקדי הצבא הבכירים בעצם אבדן שליטה על ההחלטה האם לירות.) חשוב מאד לשים לב לכך שדווקא החוק שכפה קנדי על הצבא ועליו – אי שליטה על החלטת מפקד הצוללת והוראה למפקדי הצוללות לירות טילים ללא הוראה מהנשיא במקרה שארה"ב הותקפה גרעינית הוא ששינה את המשחק. אפילו אם היה שולח צוללות גרעיניות אבל הפקודה הייתה נותרת בידיו או כל מישהו אחר על אדמת ארה"ב, עדיין היה ורוסיה הייתה מצליחה להשמיד את הפיקוד היא הייתה מנצחת.

מהי הפעילות האסטרטגית?

אחרי שקבענו את סט החוקים על פיהם נפעל, נותר לנו בעצם לדאוג לכך שהצד האחר ידע שאנחנו פועלים לפי חוקים אלו כדי שאכן יפעל בהתאם למה שאנחנו רוצים. הדרך היחידה לעשות זאת היא על ידי ביצוע פעולות שיבהירו את האסטרטגיה. פעולות אסטרטגיות מצטמצמות להכרזות, לרוב מסוג איומים והבטחות.

מהי התוכנית האסטרטגית?

התוכנית האסטרטגית, או התכנון האסטרטגי זהו בעצם התהליך בו אנחנו חוקרים את חוקי המשחק הקיימים, מגלים מהן המטרות האסטרטגיות, מבינים אלו חוקים קיימים מונעים מאיתנו להשיג מטרה אסטרטגית, נוטלים החלטות ומנסחים את חוקי המשחק החדשים. (ושוב לאור המציאות חשוב להדגיש: תוכנית אסטרטגית אינה תוכנית של דרכי הפעולה והביצוע של הארגון.)

מה ההבדל בין אסטרטגיה וטקטיקה?

בעוד תפקידה של האסטרטגיה להבטיח את הישרדות הארגון ולמרות שגם טקטיקה מובנית מאותם ארבעה פרקים (קביעת מטרות, קבלת החלטות, קביעת חוקים, וקביעת הפעילות.) הרי שתפקידה של הטקטיקה הוא להקטין את המחיר של השגת היעדים (או לחילופין להגביר את היעילות - מהר יותר, פחות אבדות, פחות כסף, וכ...). לטקטיקה לא תהיה השפעה על ההישרדות (הצלחה/כישלון). דווקא הפרק של הפעילות הטקטית אכן מתכוון לדרך הביצוע. כלומר סט הפעולות, או דרכי הפעולה.

למה הקדמונים הגדירו אסטרטגיה גם כאמנות?

ניסוח הגדרת המושג והתורה שהומצאו (בהקשר של מלחמות) לפני שנים רבות הוא: 'האומנות והפרקטיקה של ניהול מלחמה.'

אלא שברבות השנים, הגדרה זו שהייתה ברורה לדור ההוא, נראית רחבה ומעורפלת מדי. זו הסיבה שרבים טועים לחשוב בימנו שאסטרטגיה היא דרך פעולה, או תוכנית הפעולה.

כעת, לאחר שיש בידנו את בסיס ההבנה, נוכל להבהיר זאת.
לעיתים המציאות מורכבת. הגדרת מטרה אסטרטגית עשויה לגזור הגדרת מטרה אסטרטגית נוספת ולא דווקא גזירת מטרות טקטיות. דוגמא נפלאה נמצא במלחמת יום הכיפורים. על מנת להבטיח את ניצחון המלחמה (והישרדותה של המדינה) היה ברור (למי שהיה ברור) שחייבים להעביר את המלחמה מהגנה להתקפה. הגדרת המטרה הזו גזרה מיד הגדרת מטרה אסטרטגית נוספת והיא חציית תעלת סואץ. חציית התעלה היא הדרך היחידה להעביר את המלחמה להתקפה ולהבטיח ניצחון ולכן היא מטרה אסטרטגית, כלומר השגתה בכל מחיר היא הכרחית.

חציית התעלה, גזרה מטרות טקטיות שדוגמא לאחת מהן היא ביצוע החצייה במינימום אבדות. זוהי מטרה טקטית משום שהיא מקלה את ההמשך אבל אינה מטרה אסטרטגית משום שגם אם לא תושג (כלומר החצייה תתקיים במחיר אבדות רבות) הרי שעדיין נגיע לניצחון.

ורק כדי להשלים את התמונה, המטרה הטקטית הובילה לתוכנית הטקטית של השלטות על הצד השני של התעלה והעברת הכוחות בלילה כמה שיותר מהר.

למה אסטרטגיות טובות נכשלות?

במקרה הטוב משום שהן אסטרטגיות רעות וברוב המקרים משום שהן כלל לא אסטרטגיות אלא דרכי פעולה (ונחזור ונזכיר שבין דרכי פעולה ואסטרטגיה אין דבר וחצי דבר.)

אחריות של מי היא האסטרטגיה?

אחריות של כל מי שתפקידו לדאוג שהארגון ישרוד.

ומה לסיום?

לסיום הנה דוגמא שתציג עד כמה הפרקטיקה פשוטה ומעשית כאשר מבינים את התיאוריה לעומק:

נניח שיש לנו מפעל ליצור רכב יוקרה שמייצר את רוב הרכיבים בעצמו (לדוגמא המנוע, הגיר, והמרכב) אלא שבשנים האחרונות המפעל מתקשה לעמוד באיכות הדרושה לרכב יוקרה. ההנהלה החכמה חוקרת ומגלה שקיימות מחלקות לא יעילות (למשל ייצור המנוע) אלא שהחוק הקיים שקובע שמחלקת תכנון הרכב חייבת להשתמש ברכיבי הרכב בעצם חוסם מהשגת המטרה האסטרטגית לייצר באיכות עילית. ההנהלה מנסחת חוק שאומר שכל מחלקה תתנהל מהיום ואילך כיחידה עסקית עצמאית ותהיה רשאית לבחור את הרכיבים המתאימים ביותר לשם השגת מטרותיה. זהו! (מה שיקרה הוא שמחלקת התכנון תבחר את המנוע המתאים ביותר והרכב שייוצר יעמוד בדרישות. מחלקת ייצור המנועים תיאלץ לנצח בתחרות עם מפעלים חיצוניים או שתיסגר אבל המפעל כולו ישרוד.)